מתאמן השבוע
נמרוד טל
מתגורר בבת חפר.
בן 45 נשוי ליפית, אב ליואב גילעד וגאיה.
עובד בחברת Thomson Reuters כמהנדס אפליקציות .
נמרוד הוא אחד הרצים היותר "אנרגטיים" של מועדון Run4it.
את החימום הוא פותח בקצב שלא היה מבייש רץ קנייתי בכיר ולמרבה הפלא - מצליח להחזיק כך לאורך זמן!
ביום - הוא מהנדס ובלילה חובב רכיבות אקסטרים באופניים.
הכירו את נמרוד טל, מתאמן השבוע שלנו, קצת יותר מקרוב -
אז למה ריצה?
"אני מניח שריצה תמידה היתה חלק ממני, רק שהפעם אני עושה את זה בצורה מקצועית ונכונה. כילד ,אני זוכר שתמיד רצתי! רצתי מבית הספר הביתה, רצתי מהבית לבית הספר השתתפתי באין ספור תחרויות וגם יצא לי לזכות בכמה.
אני חושב שהריצה ממחישה את החיבור שלי אל הטבע, מעלה את המודעות העצמית שלי ומרגיעה אותי. היא גורמת לי להרגיש שלם ומגדילה באורך פלא את היכולת להכיל תהליכים".
איך הגעת למועדון שלנו? מתי הצטרפת?
"למועדון הגעתי לפני 9 חודשים. הרצון התעורר כאשר ראיתי רצים בנחל אלכסנדר. חצי שנה הסתובבתי עם המחשבות ואפילו חלומות, איך, מתי ולאיזו קבוצה להיצטרף. פחדתי מהמחויבות (בכל זאת עבודה, משפחה, חברים, תחביבים) איפה אוכל למצוא מסגרת שתתאים לי.
חפשתי קבוצות ריצה ומשכה אותי כתבה על חגית ואיתי והמועדון. עקבתי אחרי כל העדכונים בפייסבוק ונהנתי לקרוא את הפוסטים של הדוקטורים. עברתי על מתאמן השבוע וראיתי שמדובר באוסף של אנשים מיוחדים ורציניים. לאט לאט הבנתי שזו המסגרת שתתאים לי. ההחלטה להתקשר היתה לא קלה , לא האמנתי שאוכל לרוץ עם כוכבים כמו ליאור שרון! אני שמח שהרמתי טלפון!."
כיצד משלב ספורט, קריירה ומשפחה?
"נשמע כמעט בלתי אפשרי אבל כשמתרגלים לקום מוקדם בבוקר ב 04:30, פתאום יש מספיק זמן לרוץ, להכין ארוחת צהרים לילדים ולהגיע בזמן לעבודה. בכלל אני חושב שהתמדה בספורט ובמיוחד בריצה היא הדרך הכי טובה והבטוחה להוות מודל אישי לילדים שלנו.ובעזרת הפרגון של הילדים והאישה אני מצליח אפילו לשפר תוצאות בתחרויות (מבלי לפגוע בדוקטורים!) ."
האם נוהג להשתתף בתחרויות? מה תחרות היעד כרגע?
"היעד המרכזי הוא מרתון טבריה 2015. אבל עד אז יש בקנה מספר לא מבוטל שת תחריות. הר לעמק , ים אל ים, ירושלים, הרצליה ועוד כמה . בתחריות אני מבין לאן האימונים הקשים לוקחים אותי ותמיד אני נהנה לשבור שיא כזה או אחר".
שיאים אישיים או לחילופין חווית ריצה שזכורה לך היטב
"כל השתתפות בתחרות עם המועדון היא חוויה אחת גדולה. אבל זכורה לי ריצת חצי מרתון העמקים שמאוד חששתי ממנה (לא יודע, אולי פחד ילדות) . להפתעתי, סיימתי את ריצה בקצב טוב ומאוד נהנתי."
כמה מילים לסיכום...
"אי אפשר לסיים מבלי לומר לכם תודה! (ליאור, איתי וחגית), תודה על ההשקעה הענקית ברצים שלכם. מסקרן אותי לדעת לאן אוכל להגיע - בריצה"
2010 - present
2010 - present