​אמיר הוא אחד המתאמנים היותר "פדנטים" של מועדון Run4it.

הוא מדויק, מהיר, מתוכנן אשר אינו זז ולו במילימטר מתכנית האימונים שלו.
חשוב לאמיר להבין איך הדברים עובדים עד לפרט האחרון. הוא אינו נוטה "להתמסר" בקלות לידיו של מאמן חדש אך ברגע שזה רכש את אמונו - הוא הופך אחד המתאמנים המסורים ביותר.

הכירו את אמיר ויסנשטרן, מתאמן השבוע שלנו, קצת יותר מקרוב - 



אז למה ריצה?​

"בגיל 37 שנים הרגשתי כ "בטטת כורסה" רצינית ועוד ביליתי בערך 10 ימים בחודש בטיסות לחו"ל. כשקיטרתי לאחי הוא אמר לי שאתחיל לרוץ כי נעליים קל לקחת במזוודה. אמרתי לו שאני שונא ריצה והוא אמר לי שאני פשוט מנסה את זה מהר מדי. שלח אותי לאתר של איילות והורדתי משם תכנית לריצה של 40 דקות רצוף בחמישה חודשים. ואללה זה עבד מצוין ומאז לא הפסקתי לרוץ.". 



איך הגעת למועדון שלנו? מתי הצטרפת?​

"הצטרפתי באוקטובר 2012. אחרי 4 שנים עם מאמן נהדר שבנה לי תכנית אישית כל חודש ראיתי שלמרות שאני סוליסט באופי, קשה מאוד להתקדם לבד, אין אחרי מי לרדוף, אין מאמן שרואה אותי בזמן האימונים ומעיר על הטכניקה, דוחף אותי יותר חזק כשצריך או עוצר אותי במידה ואני סתם לוחץ על הגז. אבל הקבוצה של המאמן שלי היא צפונית ולכן המשכתי לרוץ סולו.
שמעתי על Run4it דרך חברים במושב והגענו שלישיה לבית של ליאור שישב איתנו. החברים שלי הצטרפו מייד ולי לקח עוד חודש להשתכנע שקרוב לבית זה מוצלח יותר. במקביל הפציעה שהייתה לי בגב החמירה ולכן הפסקתי אימוני מהירות כך שזה היה זמן מעבר טבעי. דיברתי עם המאמן הקודם שלי שפירגן מאוד. קיבלתי את ברכת הדרך ובאתי."

 

כיצד משלב ספורט, קריירה ומשפחה?

"האמת היא שעבורי זה די פשוט. מכיוון שאני עובד מהבית, זמני בידי. המשפחה מפרגנת מאוד והילדים אפילו רצים איתי ריצות שחרור ועושים איתי כפיפות בטן. גם כאשר "חירפנתי" אותם בכל מובן אפשרי באימונים למרתון בשנה שעברה עדיין תמכו בי ואשתי אף הגדילה לעשות ובאה להר-לעמק לפני שנתיים בערב עם תפריט מובנה וגריל נייד והאכילה את כל החברה."



האם נוהג להשתתף בתחרויות? מה תחרות היעד כרגע?​

"אני טיפוס שנוהג להגדיר מטרות וללכת אחריהן עד הסוף. אז אני נוטה להשתתף במעט תחרויות שאני מתכונן אליהן היטב כי אני לא אוהב לפזר מטרות. השנה אני מרוכז במרוצי 10 ק"מ. המטרה הקרובה היא לרדת מ 45 דקות באחד המרוצים הקרובים בפברואר-מרץ ואחריו לנסות לראות איך ממשיכים לשפר במרוץ הרצליה במאי ושם לכייל מחדש מטרות עם ליאור."



שיאים אישיים או לחילופין חווית ריצה שזכורה לך היטב​

"יש שתי חוויות ריצה שזכורות לי היטב, האחת היא מרתון טבריה ב 2012. רצתי את הריצה עם פציעה ב ITB שזה אפשרי אבל זו ריצה שהשדים מתרוצצים בראש כל הזמן. ודווקא בריצה הזו החלק הראשון שהוא קל עד חצי המרתון היה לי נורא ואיום והחלק שרב האנשים מקבלים בו קיר החל מק"מ 35 היה לי פנטסטי והגברתי קצב. רצתי עם דמעות אושר בעיניים החל מק"מ 40. זה היה אושר ברמה של הלידה של הבת שלי. כנראה שבאמת אנדורפינים מציפים את הגוף.
החוויה השנייה הייתה בחצי מרתון ירושלים. שם בכניסה לעיר העתיקה כל האנשים פשוט שרו בקולי קולות שירי ירושלים וזו הייתה ממש הרגשה של "משהו קדוש" באוויר. זה היה כל כך טוב עד שביציאה מהעיר העתיקה הוצאתי טלפון ותוך ריצה צלצלתי לאשתי לתאר לה מה קורה כאן."



כמה מילים לסיכום...

"אני חושב שזה המקום לפרגן. קל לקחת מועדון ורמה מקצועית כמובן מאליו. ואני ראיתי כבר קבוצות ומאמנים, חלקם מצוינים (כאן שפר חלקי) וחלקם פחות. אני חושב שהרמה המקצועית במועדון היא גבוהה מאוד, המתקנים מצוינים, הגמישות במועד האימונים מדהים וזה מאוד נדיר. האימונים ארוכים מספיק כדי לא לוותר על כלום, לא על חימום, לא על תרגיל מרכזי ולא על שחרור. על כל שאלה יש תשובה (ואני הטיפוס החופר). בנוסף הדגש של ליאור ואיתי על חיזוק, חיזוק ועוד קצת חיזוק מראה את אותותיו. פלג הגוף העליון שלי התחזק פלאים, אני יכול לרוץ הרבה יותר מהר והגוף מתגמל אותי. אחרון חביב, אני חסיד של גיוון בתכניות וכאן אני מופתע כל פעם לטובה מסוג חדש של אימון שאני לא מכיר."