​אבי ויעלי הם צמד החברים הכי שלווים וצנועים של מועדון Run4it.

שניהם אנשים איכותיים עד מאוד ונוכחותם השקטה משרה רוגע על הסובבים.

הם הגיעו יחד אל המועדון. בתחילה שמרו על "פרופיל נמוך" כהרגלם... אך לא עבר זמן רב עד שמצאו חיבור עמוק עם שאר חבריהם וחברותיהם לאימונים.

אבי ויעלי חזקים פיסית ומנטלית. מתמודדים עם כל אתגר בגבורה רבה (בחיים בכלל ובספורט בפרט)!

הכירו את אבי ויעלי, מתאמני השבוע שלנו, קצת יותר מקרוב - 



אז למה ריצה?​

אבי: "מה זאת אומרת למה ריצה?! כי זה כייף!"

יעלי: "פעם, לפני המון שנים (ככה מתחילים כל הסיפורים..) התחלתי לרוץ פשוט כי רציתי לרזות לאחר לידת בתי השנייה.

הצטרפתי לקבוצת טריאתלון, ובמשך כמה שנים רצתי, שחיתי ורכבתי במסגרת זו (שם גם היכרתי את אבי ואת ליאור).
התחום היה עדיין בחיתוליו – הייתי בת יחידה עם קומץ גברים בכושר שיא. כך, ביליתי את החודשיים הראשונים בעיקר במאמצים לרדוף אחרי הנינג'ות האלו, ולשרוד. מאוחר יותר, התחריתי בתחרויות ונהניתי מאד.
לפני כשנה וחצי, נאלצתי להפסיק את האימונים, לאחר שחליתי בסרטן. תקופה קשה (עד זוועתית), שבשיאה, במהלך הטיפולים הכימותראפיים, ליאור נהג להגיע לביתי מדי פעם ולשלוף אותי לריצה קלה + תרגילי יציבות לסיעודיים (זכויות יוצרים לליאור) + מתיחות.
מאוחר יותר, במשך חודשים, אבי הוציא אותי לריצות איטיות, פעמיים בשבוע, מבלי להתלונן. הוא רצה לראות אותי מתחזקת.
הפעם, מטרת האימונים הייתה שונה : הם נתנו לי נשימה, ניתקו אותי מהמציאות לכמה רגעים טובים, חיזקו אותי ונתנו לי כוחות להלחם ולהאמין ביכולתו של הגוף שלי להתגבר."



איך הגעת למועדון שלנו? מתי הצטרפת?​

אבי: "הצטרפתי לפני חמישה חודשים בערך. אני מכיר את ליאור מאס"א רופין ורציתי לרוץ מרתון השנה בהדרכתו".

יעלי: "הגעתי לפני כחמישה חודשים, לקראת סוף ההקרנות, ובעיצומו של הטיפול הביולוגי.

ליאור ואני הגדרנו מטרות : חיזוק הגוף ושיקומו, תוך כדי הכנות למרתון טבריה.
בהתחלה זה היה נראה מופרך, התחושה שלי הייתה שאולי זה קצת יומרני, שאני מתקדמת שני צעדים קדימה, צעד אחורה. שאלתי את ליאור שוב ושוב: אתה חושב שאעמוד בזה? אתה חושב שזה אפשרי?
יחד עם זאת, בעידודם של ליאור, איתי וחגית עמדתי עד כה בכל היעדים הקטנים שעל הדרך. כך, גם מצאתי את עצמי על קו הזינוק של חצי מרתון בית-שאן, אשר התרחש, באופן כה סימלי, יומיים לאחר הטיפול האחרון. במהלך הריצה כולה טסו במוחי התמונות : האינפוזיה האחרונה באונקולוגית באיכילוב, הריצות (אני+קרחת וכובע צמר+ ליאור), העייפות והבחילות, והנה, אני על קו הסיום!!!! אני מרגישה נהדר!!!"

 

כיצד משלבים ספורט, קריירה ומשפחה?.

אבי: "פשוט מאוד. עובד מתאמן ונמצא עם המשפחה לא באותן שעות..."

יעלי: "השילוב הקדוש בין השלושה מסובך מאד. סדר היום שלי צפוף ותובעני: כל יום אני קמה בסביבות השעה 4:30 לפנות בוקר, יוצאת לאימון קבוצתי / אישי, יוצאת לעבודה בת"א, חוזרת לתוך העשייה המשפחתית ונרדמת בעייפות גדולה ובלתי נגמרת."



האם נוהג להשתתף בתחרויות? מה תחרות היעד כרגע?​

אבי: "אני אכן נוהג להשתתף בתחרויות. תחרות היעד כרגע הוא מרתון טבריה. בינתיים השתתפתי בתחרויות ששובצו בתוכנית האימונים (מירוץ אשדוד, מירוץ אייל, חצי מרתון בית שאן...)"

יעלי: "כמו אבי...  :-)"



שיאים אישיים או לחילופין חווית ריצה שזכורה לך היטב​

אבי: "מרתון פריס! לא עשיתי תוצאה טובה אבל רצתי לאט ופשוט נהניתי מהנוף מרתון בעיר כמו פריס חוויה מדהימה".

יעלי: "בשנה האחרונה כל אימון הוא שיא אישי, כל תחרות שסיימתי היא שיא עבורי, ובמרתון – המטרה היא פשוט לסיים".



כמה מילים לסיכום...

אבי מסכם בשביל השניים: "אני מאוד אוהב ריצה פעילות משחררת ומרגיעה עוזרת לי בחיי היום יום במיוחד בעבודה שדורשת הרבה מאוד ריכוז.

אני מאוד שמח שהגעתי ל RUN4IT. ההשקעה של צוות המאמנים ראויה להערכה! האימון בקבוצה קידם אותי וזו הפעם הראשונה שאני יורד את מחסום ה-50 דקות לעשרה קילומטרים. הא וגם השלתי על הדרך מספר קילוגרמים..."